חורף היא העונה האהובה עלי.
אני אוהבת חורף חורף, עם גשם ורוח ועלים שעפים, ומטריות מתהפכות כשהשמיים קודרים ואפורים כאילו יש להם מה להגיד והם אוגרים בתוכם המון המון שתיכף יתפרץ ויתפוצץ! כזה חורף! ואם להיות חזירה אז גם שלג. שהוא ההיפף הגמור מסערת הגשם. כי ככל שהשלג יותר כבד וסוער ככה יותר שקט ושליו בחוץ כאילו העולם עומד מלכת והאדמה מקבלת את הכסות הלבנה והשלווה.
השלג הכי טוב בעולם הוא בירושלים (ונראה לי שזה הדבר היחידי החיובי שאני יכולה עכשיו להגיד על העיר הזו) שם הוא כמו קסם. אולי ברגעים בהם השלג מכסה את העיר באה גם השכינה (ויכול להיות שזה בגלל שהשלג מפסיק את העיר מלעשות כל דבר אחר חוץ מלקבל את השלג). אבל בהרגשה זה לא דומה לשום שלג בשום מקום אחר.
החורף פה הוא לא ממש חורף. יש אולי הבזקים קצרים של גשם ורוח שגורמים לכל התשתיות להשתבש ולכל הרחובות להפוך ל"קנאלה" שאי אפשר לצלוח בלי גונדולה. ויחי ההבדל...
אבל כנראה שצריך להשלים עם זה שאנחנו בסך הכל חיים במדבר, ושאולי כדאי שכבר נפסיק לצפות ולחשוב שיכול להיות פה חורף כמו באירופה. כי פה זה לא אירופה. אנחנו ברחנו מאירופה שהתאכזרה אלינו וזה המחיר שצריך לשלם (טוב יש עוד הרבה ...) - אין חורף.
אבל בכל זאת, בואו נעמיד פנים שבאמת חורף בחוץ וכנראה שאלו הרגעים האחרונים של החורף השנה ונתנהג כאנשים שצפונים בביתם ואם מתעורר הצורך לצאת החוצה, כשנחזור נרצה להתחמם עם איזה מרק טוב ונזיד מחמם. כי באמת השלג נערם גבוה וקשה לפלס את הדרך....
אז- נזיד חורפי של קטניות ועוף (כי זה מה שהיה בבית) שמחמם ומשביע, עם יתרון קטן- כולם יכולים לאכול גם הקטנים קטנים, כי הוא מכיל המון ערכים תזונתיים ושומדבר שלילד מעל גיל 7 חודשים אסור לאכול. ארוחה משפחתית בסיר אחד!
אני גם לא מוסיפה שום תבלין. הכרישה והבצל המטוגן מספקים את התיבול יחד עם הפטרוזיליה. ובאמת שלא צריך כלום חוצמזה.
נזיד קטניות ועוף
סיר אחד גדול (עדיף כזה כבד מברזל)
אחד עוף חתוך ל 8
כרישה קצוצה דק
בצל גדול קצוץ דק
חמישה תפוחי אדמה חתוכים לקוביות גדולות
(אם יש לכם סבלנות לקלף תפוחוני אדמה קטנים - לי לא הייתה ברירה- זה הולך טוב ואז לא חותכים אותם)
כוס קטניות - כאלו שלא צריך להשרות (עדשים למינהן, שעועית מש)
כוס אפונה יבשה
*היחס בין הקטניות יכול להשתנות לפי מה שמתחשק- אני אוהבת יותר אפונה.
פטרוזיליה קצוצה
* אפשר גם להוסיף קבנוס פרוס בשלב הטיגונים לציידים שביננו
מטגנים את הבצל והכרישה במעט שמן זית עד שיזהיבו.
מוסיפים לסיר את העוף ו"סוגרים" אותו מכל הצדדים.
מוסיפים את תפוחי האדמה שגם יקבלו מעט מהשמן - מערבבים.
מוסיפים הקטניות ומערבבים.
מוסיפים מים רותחים שיכסו את הכל, פטרוזיליה, מביאים לרתיחה, מכסים ומנמיכים את האש.
מבשלים כשעה - עד שתפוחי האדמה רכים והעוף גם.
* חשוב מידי פעם לבקר ולבדוק שיש נוזלים ושהנזיד לא נשרף מלמטה.
אני נפרדת מהחורף ומייחלת לקיץ לא דביק ולא לוהט. ושיבוא כבר שוב החורף אבל בבקשה בבקשה שהפעם יהייה אמיתי...
אני אוהבת חורף חורף, עם גשם ורוח ועלים שעפים, ומטריות מתהפכות כשהשמיים קודרים ואפורים כאילו יש להם מה להגיד והם אוגרים בתוכם המון המון שתיכף יתפרץ ויתפוצץ! כזה חורף! ואם להיות חזירה אז גם שלג. שהוא ההיפף הגמור מסערת הגשם. כי ככל שהשלג יותר כבד וסוער ככה יותר שקט ושליו בחוץ כאילו העולם עומד מלכת והאדמה מקבלת את הכסות הלבנה והשלווה.
השלג הכי טוב בעולם הוא בירושלים (ונראה לי שזה הדבר היחידי החיובי שאני יכולה עכשיו להגיד על העיר הזו) שם הוא כמו קסם. אולי ברגעים בהם השלג מכסה את העיר באה גם השכינה (ויכול להיות שזה בגלל שהשלג מפסיק את העיר מלעשות כל דבר אחר חוץ מלקבל את השלג). אבל בהרגשה זה לא דומה לשום שלג בשום מקום אחר.
 |
| ירושלים בשלג 2000 |
אבל כנראה שצריך להשלים עם זה שאנחנו בסך הכל חיים במדבר, ושאולי כדאי שכבר נפסיק לצפות ולחשוב שיכול להיות פה חורף כמו באירופה. כי פה זה לא אירופה. אנחנו ברחנו מאירופה שהתאכזרה אלינו וזה המחיר שצריך לשלם (טוב יש עוד הרבה ...) - אין חורף.
אבל בכל זאת, בואו נעמיד פנים שבאמת חורף בחוץ וכנראה שאלו הרגעים האחרונים של החורף השנה ונתנהג כאנשים שצפונים בביתם ואם מתעורר הצורך לצאת החוצה, כשנחזור נרצה להתחמם עם איזה מרק טוב ונזיד מחמם. כי באמת השלג נערם גבוה וקשה לפלס את הדרך....
אז- נזיד חורפי של קטניות ועוף (כי זה מה שהיה בבית) שמחמם ומשביע, עם יתרון קטן- כולם יכולים לאכול גם הקטנים קטנים, כי הוא מכיל המון ערכים תזונתיים ושומדבר שלילד מעל גיל 7 חודשים אסור לאכול. ארוחה משפחתית בסיר אחד!
אני גם לא מוסיפה שום תבלין. הכרישה והבצל המטוגן מספקים את התיבול יחד עם הפטרוזיליה. ובאמת שלא צריך כלום חוצמזה.
נזיד קטניות ועוף
סיר אחד גדול (עדיף כזה כבד מברזל)
 |
| כשהכנתי לרונה חתכתי את תפוחי האדמה בצורת לב... |
כרישה קצוצה דק
בצל גדול קצוץ דק
חמישה תפוחי אדמה חתוכים לקוביות גדולות
(אם יש לכם סבלנות לקלף תפוחוני אדמה קטנים - לי לא הייתה ברירה- זה הולך טוב ואז לא חותכים אותם)
כוס קטניות - כאלו שלא צריך להשרות (עדשים למינהן, שעועית מש)
כוס אפונה יבשה
*היחס בין הקטניות יכול להשתנות לפי מה שמתחשק- אני אוהבת יותר אפונה.
פטרוזיליה קצוצה
* אפשר גם להוסיף קבנוס פרוס בשלב הטיגונים לציידים שביננו
מטגנים את הבצל והכרישה במעט שמן זית עד שיזהיבו.
מוסיפים לסיר את העוף ו"סוגרים" אותו מכל הצדדים.
מוסיפים את תפוחי האדמה שגם יקבלו מעט מהשמן - מערבבים.
מוסיפים הקטניות ומערבבים.
מוסיפים מים רותחים שיכסו את הכל, פטרוזיליה, מביאים לרתיחה, מכסים ומנמיכים את האש.
מבשלים כשעה - עד שתפוחי האדמה רכים והעוף גם.
* חשוב מידי פעם לבקר ולבדוק שיש נוזלים ושהנזיד לא נשרף מלמטה.
 |
 |
| כל צייד רעב ישמח לנזיד מהביל ביום חורף קר..... |
אני נפרדת מהחורף ומייחלת לקיץ לא דביק ולא לוהט. ושיבוא כבר שוב החורף אבל בבקשה בבקשה שהפעם יהייה אמיתי...
אח..חורף 2000, איזו יפה היתה אז ירושלים...
השבמחק