אין כמו תחפושת שמכינים לבד!!

פורים הוא חג מלא בשמחה, צבעים, ויצירתיות. 
כל אחד יכול להכין תחפושת ואני מאמינה שתחפושת וההכנה שלה לא צריכה להיות מסובכת ומורכבת אלא נוחה, פשוטה יצירתית ומשמחת - שתשמח את מי שלובש אותה, שיוכל ללכת, לשבת, לרקוד ולשמוח.

אחד הדברים הכי חשובים הוא לחשוב דבר ראשון על מי שהולך להתחפש, על הגיל שלו, מתי הוא הולך ללבוש את התחפושת ולכמה זמן. לדוגמא: תינוקות קטנים הם באמת מאוד מאוד חמודים עם כל מיני תחפושות מורכבות ומקוריות כמו זו למשל:



אבל אתם חושבים שלתינוק באמת נוח בתוך הטורטייה הזו?
אז באמת באמת חשבו על מי שצריך ללבוש את התחפושת הזו ותתאימו אותה לצרכיו....



הדבר השני הוא כמובן להקשיב למי שעומד להתחפש. פורים זה חג של הילדים! תנו להם להתחפש למה שהם רוצים (בגבולות הטעם הטוב כמובן) ולא למה שאתם הייתם רוצים - אחרת הם לא יתחפשו בכלל....

ואיך מכינים את התחפושת???

להכין ביחד זה הכי כיף. שתפו את הילדים בהכנת התחפושת וכך גם הם יתמלאו גאווה בתחפושת המוגמרת.
רעיונות והשראות אפשר לקבל בשפע מהאינטרנט (החבר הנחמד גוגל) ואתם יכולים ליצור לכם לוח השראה בפינטרסט, מוזמנים להציץ בשלי...

אשמח אם תשתפו אותי בתחפושות השונות שהכנתם על הדף שלי ואם תזדקקו לעזרה או עצה, אשמח לעזור...

חוצמזה, הכנתי עבורכם יחד עם הצלמת אפרת שיין מדריכים מפורטים ומצולמים להכנת תחפושות שונות אותם אפשר למצוא בחנות שלי במרמלדה ולקבל אותם במייל או בדואר יחד עם חומרים!!

יאללה - תעיזו בפורים אפשר לצאת מהגבולות ולהשתגע!!!

על טבעונות, שמרים וקישואית

מי שמכיר אותי יודע שבשבילי המטבח זה הרבה כיף, התעסקות עם פרטים קטנים ואתגרים חדשים.
לאחרונה הציב החצי אתגר חדש שת'אמת - קצת הוציא לי את הרוח מהמפרשים.
האדון החליט שהוא טבעוני.
יש שאמרו שזה הפרה של הסכם הזוגיות שלנו (כי מה על כל עוגות המרנג והקצפת המפוארות, גושי הבשר, הנקניקיות והמאכלים עתירי החמאה?) ויש שאמרו שאני צריכה לכבד את החלטתו ושזה מעמיד בפני אתגר קולינרי נוסף.

בגדול - התבעסתי ומאוד קיוויתי שזה יעבור לו באותה מהירות שבה הוא החליט על השינוי. עבר כבר יותר מחודש.
מכל המהפך הזה יוצא שאני מבקרת פחות במטבח בבית ( ואולי זה גם בגלל הקישואית הקטנה שגדלה לי בבטן) ודווקא הוא משרה קטניות, חותך ירקות מקפיץ טופו והנורא מכל: אופה עם מרגרינה!!!
אבל עדיין, נשמע בבית הניגון: למה את כבר לא אופה לי? זה שהפכתי טבעוני זה לא אומר שאני לא צריך עוגות מפוארות....
- מה אני אגיד לכם? מבעס אותי! לא בא לי לאפות עם מרגרינה ולהתחיל למצוא תחליפים לביצים (למרות שיש לי מתכון מעולה למאפינס טבעוני שיצא יותר טוב ממאפינס רגיל).

לפני שבועיים בערך הוזמנתי לאירוע השקה של קמח השמרים החדש של אסם. הפקה מדהימה מדהימה שהעמידה האחת והיחידה ליאת מבלינג בלינג. זו הייתה סדנת אפייה עם מיקי שמו ונהנתי ולמדתי מכל רגע. (וגם סינרי הבישול שלי השתתפו בחגיגה)

אני לא מפחדת משמרים. מבחינתי הם עוד מצרך ששמים בתוך התערובת - כמו קמח כמו סוכר וכשיצא המוצר, עיקמתי את הפרצוף. למה צריך כזה דבר? למה אנשים מפחדים משמרים? מה הבעיה לאפות?

אז כן. יש כאלו שמפחדים משמרים. שלא יעלו, שהעוגה או הלחם לא יצליח... ועכשיו אני מבינה שהקמח הזה הוא ממש ממש בשבילם. זה כאילו "מוחקים" את מוטיב קיום והוספת השמרים מהמתכון ואופים "כרגיל".
מכיוון שהייתי סקפטית, גם שמחתי מההזדמנות שניתנה לי להשתתף בסדנת אפייה שכזו (ולקבל טיפים ותובנות ממיקי שמו) וגם הייתי חייבת לנסות בעצמי.

להלן המסקנות, התובנות וכמובן מתכון (טבעוני):

אז הקמח הזה באמת באמת יופי! אופים לפי המתכון ופשוט לא מתייחסים לשמרים שכתובים במתכון.
חשוב לי להגיד שהקמח מעולה לעוגות שמרים, חלות וללחמים שעשויים רק מקמח לבן. אם צריך לערבב קמחים - תצטרכו להתמודד גם עם שמרים אמיתיים.
עוד יתרון - חיי המדף של הקמח עם השמרים יותר ארוכים מחיי המדף של השמרים הטריים - פעם הייתי קונה שמרים טריים, שמה במקרר ואז היה נגמר להם התוקף.... (היום אני אופה עם שמרים יבשים) הקמח יכול להחזיק חצי שנה במקרר אחרי שפותחים אותו.
עוד דבר חשוב: את קמח השמרים לא מנפים! הוא כבר מגיע מנופה ואם ננפה אפקט השמרים לא יעבוד כמו שצריך (אני מכירה מישהי שניסתה להכין סופגניות עם הקמח הזה וניפתה אותו לפני.... סופגניות לא יצאו לה :( )

ניסיתי כמה מתכונים שונים לפני שניגשתי לכתוב כי הרגשתי שאני צריכה להיות בטוחה במה שאני כותבת. אפיתי לחם סולת מעולה (שהפך להיות לחם הבית שלנו) עוגה וגם לחמניות חמודות עם שוקולד.
ואפילו מצאתי את עצמי מפרגנת לקמח הזה בסדנת בישול שהעברתי ביום שישי - אז כנראה שבאמת יש בו משהו.

אתמול אפינו לחמניות רונה ואני.
מנסיוני- אני מפרישה לה חתיכת בצק קטנה שאיתה היא משחקת וממלאת אותה בהמון המון קמח ואני יוצרת את המאפים האמיתיים (עוגיות, לחם, לחמניות). אתמול היא ממש כדררה את הבצק כמוני ואפילו הצלחתי לאפות כמה מיני לחמניות שהיא עשתה לפני שאכלה את הבצק (אחד התחביבים שלה עם בצק)

לחמניות שוקולד (12 לחמניות)

המצרכים:
500 גר' קמח שמרים.
50 גר' מרגרינה רכה חתוכה לקוביות (טבעוני... אפשר להמיר בשמן וחס וחלילה גם בחמאה)
1 כוס מים חמימים (או חלב)
1/4 כוס סוכר
1 כפית מלח
1/2 כוס שוקולד צ'יפס
לציפוי:
חלמון ביצה מדולל במים או חלב (מפאת טבעונות אני דילגתי על זה)

(אם משתמשים בקמח רגיל, צריך להוסיף לתערובת 25 גר' שמרים טריים או 8 גר' שמרים יבשים בשלב של ערבוב החומרים היבשים)

אופן ההכנה:
1. מערבבים בקערת מיקסר את הקמח עם הסוכר.
2.מוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי לישה במהירות נמוכה ולשים כ 5 דקות.
3. מוסיפים את קוביות המרגרינה וממשיכים ללוש עד שהבצק הופך להיות אחיד.
4. מוסיפים את המלח. ממשיכים ללוש עוד חמש דקות
5. מוסיפים את השוקולד עד שהבצק אחיד והשוקולד נבלע בתוכו.
6. מתפיחים את הבצק כחצי שעה.
7. מחלקים את הבצק ל 12 כדורים שווים, מסדרים יפה על תבנית עם נייר אפייה.
8. מתפיחים את הלחמניות כשהן מכוסות במגבת עוד 45 דקות בערך.
9. מצפים בביצה ואופים בתנור שחומם מראש ל 200 מעלות כ 15-20 דקות.

.... אני לא אספר עם מה רונה אכלה את הלחמניות בארוחת הערב, רק ארמוז שעל הלחמניה היה מרוח סוג של ירק (אם נדייק פרי) ירוק שמתחיל באות א' וההנאה הייתה מרובה!

שיפה וטובה תהא השנה אשר מתחילה לה היום

אמא שלי מכינה כל שנה שנות טובות ושולחת לכולם בדואר.
פעם היא רתמה גם אותנו למשימה והיינו גוזרים ומדביקים יותר ממאה (!) שנות טובות..

בשנה שעברה וגם השנה הכנתי עם רונה שנות טובות.
לפני שנה היא הייתה ממש קטנה ופשוט נתתי לה מדבקות של תפוחים וטושים וייצא מה שייצא.

השנה השריר היצירתי שלה כבר יותר מפותח ויכולתי לעלות ברמת היצירתיות והפעילות.

בשיטוטי ברשת בחיפוש אחרי דברים שאפשר לעשות ביחד (אתם מוזמנים להציץ בלוח הפינטרסט שלי) מצאתי כמה הסברים על חותמות שמכינים מגלילי נייר טואלט.
לדוגמא: פה ופה ופה וגם פה  יש עוד המון דוגמאות....

רעיון מעולה! רונה הכי אוהבת צבעים שאפשר למרוח ומכחולים וחותמות אז קדימה! בואי נעשה חותמות תפוחים.....

קניתי גם בריסטול ירוק שממנו גזרתי עלים לתפוחים (באיזשהו שלב רונה לקחה את המספריים וגזרה לחתיכות קטנות קטנות את כל מה שנשאר מהבריסטול. זה בעצם מה שהיא הכי אוהבת לעשות. לגזור. ובאמת שהיא עושה את זה כל כך יפה...)

אחרי שהחתמנו את הניירות, רונה צבעה את התפוחים מבפנים (אני הייתי מוותרת על זה אבל היא לא).
הדבקנו את העלים וקיבלנו המון המון כרטיסים עם תפוחים שכל אחד שונה ומיוחד.

כשהיא הלכה לישון הדבקתי את הניירות על חתיכת בריסטול ירוק (שמזל ששמרתי בצד, אחרת גם הוא היה הופך למגזרות קטנות...) והוספתי הקדשות לגננות ולמשפחה (מסתבר שהדר- דר ושילה הן גם חלק מהמשפחה)

תראו איזה יופי זה גם בתור תמונה לחדר.....

היום חילקנו את הברכות בגן. היא הייתה כל כך גאה וסיפרה לכולן שהכנו אותן ביחד (דא)
* בהתחלה היא לא רצתה לתת אותן רק להביא לגננות שיראו....

אז אני מאחלת לכולכן ולכולכם שנה מעולה מלאת יצירתיות והרבה הרבה כיף ושבאמת תהייה לנו שנה יפה וטובה!!

נעמה

מכינים בצק משחק

החופש הגיע ואיתו המון זמן איכות ותוכניות מפה ועד המקום הממוזג הבא...

היום חידשנו את מלאי בצק המשחק.

את בצק המשחק (וגם את האמיתי) אצלנו בבית אני מכינה לבד. חוצמזה שזה כיף וממש פשוט, היתרון הגדול הוא שאם גם -תוך- כדי- משחק מישהו (או מישהי במקרה שלי) מחליט לטעום אותו או ממש לאכול, זו באמת בעייה שלו כי זה סתם מאוד מלוח וצבעוני. אין שום חומרים משמרים כאלו או אחרים שמכניסים לכל הבצקים הקנויים האלו ובאמת שהוא הרבה הרבה יותר נעים למגע.

פה הבצק החזיק מעמד כמעט שנה (פשוט צריך לשמור אותו בתוך שקית) ואחרי שכל הצבעים הפכו לצבע אחד, החלטתי לחדש.

אז הנה הנה הוא לפניכם המתכון הביתי לבצק משחק:

בצק משחק

המצרכים:
 1 כוס קמח
1/2 כוס מלח
2 כפות קרם טרטר ( זו אבקה. קונים בחנות תבלינים ולפעמים אפילו בסופר - משתמשים בזה גם למרנגים)
1 כוס מים
2 כפות שמן לבישול (קנולה או חמניות)

צבעי מאכל

אופן ההכנה:
מערבבים את כל המצרכים (חוץ מהצבעים) בסיר ומבשלים על אש קטנה תוך כדי ערבוב עד שזה מגיע למרקם הרצוי ( משהו בין 7-10 דק')

כמעט מוכן

תנו לבצק להתקרר קצת ואז אפשר להוסיף לו קצת ריח. אני הוספתי תמצית של לוונדר פצ'ולי. כל שמן אתרי יתאים לזה ואפשר גם בלי (פשוט הבצק יהייה בלי ריח).

חלקו את הבצק לפי מספר הצבעים שתרצו.

והחלק הכיפי מתחיל!! שימו כל פעם מעט צבע ותוסיפו אם תרצו גוון יותר חזק (המון צבע מאכל יהרוס את המרקם של הבצק)

הצבעים שהיו לי הם אדום צהוב וכחול (צבעי היסוד - לא צריך יותר מזה..) ניצלתי את ההזדמנות ללמוד משהו על צבעים וערבבנו כחול וצהוב ויצא לנו כדור בצק ירוק!!! :)

לקחנו את כדורי הבצק לחדר והמשכנו לשחק....

....אבל למה כל כך מהר לערבב אותם?!?!?

חוץ מבצק משחק אנחנו גם מכינות בצק אמיתי מכינות עוגיות וממלאות את הבית בקמח. מבטיחה לחלוק גם את המתכון הכייפי הזה ( אין בו חמאה ולכן לא צריך לקרר אותו ומאוד קל לחתוך ממנו עוגיות. אה, וזה גם טעים...)

כל הארץ דגלים - דגלים

פתאום, עכשיו אחרי הרבה שנים שבהן התנהלנו בחגים איך שבא לנו, החגים חוזרים ומקבלים משמעות מחודשת.
רונה חוזרת מהגן עם שירים ומושגים לפני כל אירוע וחג.
עכשיו זה דגל ישראל, מגן דוד, כחול ולבן וארץ ישראל שלי.

אז הכנתי לנו דגלונים לכבוד החג. הכי פשוט וכיף.

שרשרת דגלונים ליום העצמאות (אם תחליפו את הצבעים תוכלו להתאים את זה לכל אירוע)

1. הנה מעויין. הוא הבסיס של כל העניין.

אפשר להדפיס ולהשתמש.
אותו מסמנים על הבד/ נייר וגוזרים כמה שרוצים.

2. במרכז המעויין מדביקים סרט או חוט ואז מקפלים את המעויין לחצי והרי לכם דגלון משולש נחמד!

3. מחברים עוד כמה מעויינים שרוצים לאורך הסרט ויוצרים שרשרת דגלונים משמחת!!

אני הכנתי שרשרת אחת מבדים שהיו לי בבית (לבד ופיקה) ואותם הדבקתי עם דבק בד ושנייה מנייר רגיל - לבן שעליו ציירנו מגיני דוד...
אפשר להכין מניירות צבעוניים בכל מיני צבעים וכמובן מבדים.

 יומולדת שמח למדינה (שאצלנו בבית היא בת שנתיים...)