אין כמו תחפושת שמכינים לבד!!

פורים הוא חג מלא בשמחה, צבעים, ויצירתיות. 
כל אחד יכול להכין תחפושת ואני מאמינה שתחפושת וההכנה שלה לא צריכה להיות מסובכת ומורכבת אלא נוחה, פשוטה יצירתית ומשמחת - שתשמח את מי שלובש אותה, שיוכל ללכת, לשבת, לרקוד ולשמוח.

אחד הדברים הכי חשובים הוא לחשוב דבר ראשון על מי שהולך להתחפש, על הגיל שלו, מתי הוא הולך ללבוש את התחפושת ולכמה זמן. לדוגמא: תינוקות קטנים הם באמת מאוד מאוד חמודים עם כל מיני תחפושות מורכבות ומקוריות כמו זו למשל:



אבל אתם חושבים שלתינוק באמת נוח בתוך הטורטייה הזו?
אז באמת באמת חשבו על מי שצריך ללבוש את התחפושת הזו ותתאימו אותה לצרכיו....



הדבר השני הוא כמובן להקשיב למי שעומד להתחפש. פורים זה חג של הילדים! תנו להם להתחפש למה שהם רוצים (בגבולות הטעם הטוב כמובן) ולא למה שאתם הייתם רוצים - אחרת הם לא יתחפשו בכלל....

ואיך מכינים את התחפושת???

להכין ביחד זה הכי כיף. שתפו את הילדים בהכנת התחפושת וכך גם הם יתמלאו גאווה בתחפושת המוגמרת.
רעיונות והשראות אפשר לקבל בשפע מהאינטרנט (החבר הנחמד גוגל) ואתם יכולים ליצור לכם לוח השראה בפינטרסט, מוזמנים להציץ בשלי...

אשמח אם תשתפו אותי בתחפושות השונות שהכנתם על הדף שלי ואם תזדקקו לעזרה או עצה, אשמח לעזור...

חוצמזה, הכנתי עבורכם יחד עם הצלמת אפרת שיין מדריכים מפורטים ומצולמים להכנת תחפושות שונות אותם אפשר למצוא בחנות שלי במרמלדה ולקבל אותם במייל או בדואר יחד עם חומרים!!

יאללה - תעיזו בפורים אפשר לצאת מהגבולות ולהשתגע!!!

על טבעונות, שמרים וקישואית

מי שמכיר אותי יודע שבשבילי המטבח זה הרבה כיף, התעסקות עם פרטים קטנים ואתגרים חדשים.
לאחרונה הציב החצי אתגר חדש שת'אמת - קצת הוציא לי את הרוח מהמפרשים.
האדון החליט שהוא טבעוני.
יש שאמרו שזה הפרה של הסכם הזוגיות שלנו (כי מה על כל עוגות המרנג והקצפת המפוארות, גושי הבשר, הנקניקיות והמאכלים עתירי החמאה?) ויש שאמרו שאני צריכה לכבד את החלטתו ושזה מעמיד בפני אתגר קולינרי נוסף.

בגדול - התבעסתי ומאוד קיוויתי שזה יעבור לו באותה מהירות שבה הוא החליט על השינוי. עבר כבר יותר מחודש.
מכל המהפך הזה יוצא שאני מבקרת פחות במטבח בבית ( ואולי זה גם בגלל הקישואית הקטנה שגדלה לי בבטן) ודווקא הוא משרה קטניות, חותך ירקות מקפיץ טופו והנורא מכל: אופה עם מרגרינה!!!
אבל עדיין, נשמע בבית הניגון: למה את כבר לא אופה לי? זה שהפכתי טבעוני זה לא אומר שאני לא צריך עוגות מפוארות....
- מה אני אגיד לכם? מבעס אותי! לא בא לי לאפות עם מרגרינה ולהתחיל למצוא תחליפים לביצים (למרות שיש לי מתכון מעולה למאפינס טבעוני שיצא יותר טוב ממאפינס רגיל).

לפני שבועיים בערך הוזמנתי לאירוע השקה של קמח השמרים החדש של אסם. הפקה מדהימה מדהימה שהעמידה האחת והיחידה ליאת מבלינג בלינג. זו הייתה סדנת אפייה עם מיקי שמו ונהנתי ולמדתי מכל רגע. (וגם סינרי הבישול שלי השתתפו בחגיגה)

אני לא מפחדת משמרים. מבחינתי הם עוד מצרך ששמים בתוך התערובת - כמו קמח כמו סוכר וכשיצא המוצר, עיקמתי את הפרצוף. למה צריך כזה דבר? למה אנשים מפחדים משמרים? מה הבעיה לאפות?

אז כן. יש כאלו שמפחדים משמרים. שלא יעלו, שהעוגה או הלחם לא יצליח... ועכשיו אני מבינה שהקמח הזה הוא ממש ממש בשבילם. זה כאילו "מוחקים" את מוטיב קיום והוספת השמרים מהמתכון ואופים "כרגיל".
מכיוון שהייתי סקפטית, גם שמחתי מההזדמנות שניתנה לי להשתתף בסדנת אפייה שכזו (ולקבל טיפים ותובנות ממיקי שמו) וגם הייתי חייבת לנסות בעצמי.

להלן המסקנות, התובנות וכמובן מתכון (טבעוני):

אז הקמח הזה באמת באמת יופי! אופים לפי המתכון ופשוט לא מתייחסים לשמרים שכתובים במתכון.
חשוב לי להגיד שהקמח מעולה לעוגות שמרים, חלות וללחמים שעשויים רק מקמח לבן. אם צריך לערבב קמחים - תצטרכו להתמודד גם עם שמרים אמיתיים.
עוד יתרון - חיי המדף של הקמח עם השמרים יותר ארוכים מחיי המדף של השמרים הטריים - פעם הייתי קונה שמרים טריים, שמה במקרר ואז היה נגמר להם התוקף.... (היום אני אופה עם שמרים יבשים) הקמח יכול להחזיק חצי שנה במקרר אחרי שפותחים אותו.
עוד דבר חשוב: את קמח השמרים לא מנפים! הוא כבר מגיע מנופה ואם ננפה אפקט השמרים לא יעבוד כמו שצריך (אני מכירה מישהי שניסתה להכין סופגניות עם הקמח הזה וניפתה אותו לפני.... סופגניות לא יצאו לה :( )

ניסיתי כמה מתכונים שונים לפני שניגשתי לכתוב כי הרגשתי שאני צריכה להיות בטוחה במה שאני כותבת. אפיתי לחם סולת מעולה (שהפך להיות לחם הבית שלנו) עוגה וגם לחמניות חמודות עם שוקולד.
ואפילו מצאתי את עצמי מפרגנת לקמח הזה בסדנת בישול שהעברתי ביום שישי - אז כנראה שבאמת יש בו משהו.

אתמול אפינו לחמניות רונה ואני.
מנסיוני- אני מפרישה לה חתיכת בצק קטנה שאיתה היא משחקת וממלאת אותה בהמון המון קמח ואני יוצרת את המאפים האמיתיים (עוגיות, לחם, לחמניות). אתמול היא ממש כדררה את הבצק כמוני ואפילו הצלחתי לאפות כמה מיני לחמניות שהיא עשתה לפני שאכלה את הבצק (אחד התחביבים שלה עם בצק)

לחמניות שוקולד (12 לחמניות)

המצרכים:
500 גר' קמח שמרים.
50 גר' מרגרינה רכה חתוכה לקוביות (טבעוני... אפשר להמיר בשמן וחס וחלילה גם בחמאה)
1 כוס מים חמימים (או חלב)
1/4 כוס סוכר
1 כפית מלח
1/2 כוס שוקולד צ'יפס
לציפוי:
חלמון ביצה מדולל במים או חלב (מפאת טבעונות אני דילגתי על זה)

(אם משתמשים בקמח רגיל, צריך להוסיף לתערובת 25 גר' שמרים טריים או 8 גר' שמרים יבשים בשלב של ערבוב החומרים היבשים)

אופן ההכנה:
1. מערבבים בקערת מיקסר את הקמח עם הסוכר.
2.מוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי לישה במהירות נמוכה ולשים כ 5 דקות.
3. מוסיפים את קוביות המרגרינה וממשיכים ללוש עד שהבצק הופך להיות אחיד.
4. מוסיפים את המלח. ממשיכים ללוש עוד חמש דקות
5. מוסיפים את השוקולד עד שהבצק אחיד והשוקולד נבלע בתוכו.
6. מתפיחים את הבצק כחצי שעה.
7. מחלקים את הבצק ל 12 כדורים שווים, מסדרים יפה על תבנית עם נייר אפייה.
8. מתפיחים את הלחמניות כשהן מכוסות במגבת עוד 45 דקות בערך.
9. מצפים בביצה ואופים בתנור שחומם מראש ל 200 מעלות כ 15-20 דקות.

.... אני לא אספר עם מה רונה אכלה את הלחמניות בארוחת הערב, רק ארמוז שעל הלחמניה היה מרוח סוג של ירק (אם נדייק פרי) ירוק שמתחיל באות א' וההנאה הייתה מרובה!