הא-לחמא-ניה

דבר ראשון אני אפתח בהתנצלות.

אין בפוסט הזה כוונה לפגוע באף אחד שלא אוכל חמץ בפסח, אבל פשוט יש לי מה להגיד.

אני מכבדת את אלו שבחרו לשמור. כוונתי היא להתבטא וגם יצא מתכון על הדרך. תשמרו אותו לעוד שבוע....

חלקכם בטח מכירים את זה. מגיע פסח ופתאום אוגרים ואוגרים ו"איך נוכל להיות שבוע שלם(!!!) בלי לחם??!?!?" גם ביום כיפור פתאום נהיים נורא רעבים וגרגרנים....

לאבא שלי הייתה מכונת לחם כשהמכונה הזו עוד הייתה יקרה וממש נדירה.  

הוא היה מכין לחמים מחוברת המתכונים שהגיעה עם המכונה, מוסיף הערות משלו ומשפר אותם לפעם הבאה.

ועם מכונת לחם כמו במכונת לחם בהתחלה כל סופשבוע הבית היה מתמלא בריחות לחם טרי והתענוג להתעורר בשבת בבוקר היה גדול. עם הזמן ריח האפייה הפך להיות נדיר יותר ויותר ובסוף המכונה קיבלה מקום של כבוד בארון מעל המקרר והתעוררה לחיים כל פסח.

אני קיבלתי את המכונה כשהגעתי לתל אביב וגם אצלי היא עמדה בסוף על המקרר, העברתי אותה לאחותי ולדעתי היא (המכונה) כבר לא איתנו....

והנה הגיע פסח. הפריזר מלא בפיתות וגם קצת לחם והרי אנחנו גרים במדינת תל אביב אז באמת שאין סיבה להתחיל ללוש ולהתפיח כי בכל פינה צצה לה לחמנייה או פיתה טרייה.

ובכל זאת. התחשק לי לאפות לחמניות טריות וחמות כי קיבלתי מדודה אחת שקית מלאה באורגנו וזעתר טריים והרי אין כמו לחם עם עשבי תיבול... אבל באמת שלא היה לי כח להתחיל ללוש להתפיח ולחכות. 

אז מצאתי מתכון ללחמניות מהירות שרק מערבבים (אפילו לא ליכלכתי את הקיטשנאייד) קצת שיניתי דברים בהתאם למה שהיה בבית ויצאו לחמניות...פאר היצירה! ואפילו רונה הספיקה לאכול מהן בארוחת הערב שלה!

לחמניות ממש מהירות וגם ממש טעימות - 12 לחמניות

כוס קמח לבן

כוס קמח מלא

שקית אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

כוס חלב

ביצה (אני השתמשתי בשני חלמונים שנשארו לי מעוגה (כשרה לפסח!!) שאפיתי קודם)

כף סילאן

כף שמן זית

5-6 גבעולים של זעתר ואורגנו

מלח גס לקישוט מלמעלה

מחממים תנור ל 175 מעלות

מערבבים את כל היבשים ביחד (קמח, קמח מלא, מלח, אבקת אפייה והירוקים)

יוצרים גומה ולתוכה מוסיפים את כל הרטובים (חלב, ביצה, סילאן ושמן זית) 

מערבבים הכל ביחד עד שהנוזלים נספגים. חשוב לא לערבב יותר מידי אחרת הלחמניות לא יצאו קלילות.

יוצקים בעזרת כף את הבלילה לתבנית שקעים של מאפינס. מפזרים קצת מלח גס מלמעלה.

אופים כ 15-20 דקות עד שהלחמניות משחימות והבלילה לא "רוקדת". אפשר גם להכניס קיסם כמו בעוגה.
חשוב לאכסן אותן בקופסא אטומה אם הן לא נגמרות מיד...

זהו. קל פשוט ומשמח כל ארוחת  ערב או בוקר שצריכות קצת רענון.

כמובן שאפשר להחליף את העשבים בגרעיני חמניות  או דלעת לדוגמא. גם פשתן ואפילו צימוקים או חמוציות (אבל אז הייתי מוותרת על המלח מלמעלה).

חג שמח ותשארו בצפון או בדרום. כיף שאין פקקים ותל אביב פנוייה.....

זנב שור

מקור הפוסט הוא בעקבות שיחה שניהלתי עם חברה, שאמנם לא יוצא לנו לדבר לעיתים תכופות אבל עדיין הקרבה ביננו נשארת.

אז פויקה,
ארוחה מגניבה בסיר אחד  כזו של טיילים ואנשי שטח... הא? אז לא תמיד.
אותה חברה ובעלה פיתחו קונספט חדשני שאומר: אם רוצים להכין ארוחה בפויקה זה לא אומר שגם צריך לטייל קודם, לטפס, לרדת ולפלס את הדרך בין קוצים ודרדרים. אפשר גם רק לקחת את הסיר החביב, מצרכים, למצוא פינה חביבה (בטבע - אבל לא רחוק מהאוטו) ולבשל.
בגדול אני אוהבת לטייל- אבל למען האמת יוצא לי יותר לאכול והקונספט מגניב בעיני.

באותה שיחה הוכרזה פתיחת עונה הפויקה ויחד עם הכרזה זו באה אמירה שכבר נמאס להם קצת מהמתכון הקבוע  שלהם וזה מה שמעכב אותם מלצאת ו"לאכול בחוץ".
פרט נוסף חשוב (שאולי יחשוף את זהות החברה) הם אוכלים בעיקר ורק בשר, שוקולד וממתקים - לא תמצאו אצלה בהמבורגר עגבניה או מלפפון חמוץ רחמנא ליצלן! מה שהופך את המשימה שהצבתי לעצמי לקשה ומאתגרת יותר.

חיפוש קטן בגוגל והנה התוצאות- ניסיתי לא לחפש בעברית כי בטח לא יהייה שם חדש, חיפשתי גם בדרום אפריקנית (אנגלית):
דבר מעניין ונחמד שידעתי אבל עכשיו מחזק אצלי את הרצון לסיר כזה הוא שיש גם שיטות לבשל בו בבית. אז הנה הקישור
שמסביר איך אפשר ליצור ארוחת שטח מגניבה בלי לארוז חצי בית ולהישאר בקרבת ברז ושירותים משביעי רצון.

חוץ מהסיפורים ההיסטורים על הפויקה והפסטיבלים המשונים שנערכים בטקסס יש גם המון מתכונים מעניינים כי מסתבר שהפויקה הוא ממש כלי בישול מסורתי אצל משפחות בדרום אפריקה ולכל אחד יש את המתכון המשפחתי הסודי שלו.
אז הנה בלוג של איזו מאמא מדרא"פ שחולקת המתכון הסודי שלה.
וכמובן גם  אתר גברי של בשלני פויקה דרום אפריקאים מזוקנים שממנו לקחתי את המתכון שרק שמו גרם לי להזיל ריר ואני מזמינה אצל מי שלא יהיה  כזה פויקה ולא אכפת לי אפילו אם זה יתבשל בבית ולא בחוץ. (אני יודעת בדיוק מי יכול לעמוד באתגר של קדרה כזו...)

אז הנה המתכון.  ואל תתנו לו להפחיד אתכם!

פויקה של זנב שור
חצי קילו של זנב שור חתוך לחתיכות של 5 ס"מ
10 חתיכות בייקון חתוכות בגודל של ס"מ
חצי כוס קמח מעורבבת עם מלח ופלפל
ליטר ציר בקר
1 רסק עגבניות
1 עלה דפנה
6! גרגירי פלפל שחור
1 בוקה גרני
6 כרישות חתוכות דק דק
2 בצלים גדולים חתוכים דק דק
6 גזרים חתוכים (ארבעה חתוכים דק דק ושניים חתוכים באורך של 2 ס"מ)
20 פטריות
כוס יין אדום
חצי כוס שרי
חצי כוס שמנת מתוקה (זה כבר לא כשר ממקודם)
2 כפיות חמאה
2 כפיות שמן זית
2 כפיות שום כתוש

- מייבשים את זנב השור עם מגבת נייר
- מכניסים את הקמח המתובל לשקית ואז מכניסים את חתיכות זנב השור סוגרים את השקית ומנערים עד שהם מצופים בקמח
- מחממים את החמאה והשמן ואז מקפיצים בהם את הבייקון ומוציאים אותו מהסיר
- משחימים את זנב השור בשמן שבסיר ומוציאים אותו
- מטגנים את הכרישה,  4 גזרים ובצל עד שיתרככו
- מחזירים את הבייקון, זנב השור, בוקה גרני, עלה דפנה, גרגירי הפלפל, שום, רסק העגבניות, היין השרי והציר
- להביא לרתיחה ולבשל 3-4 שעות
- שעה לפני ההגשה, מכניסים את הגזרים והפטריות וממשיכים לבשל
- לפני ההגשה מוסיפים את השמנת

אני רק אציין- שעוד לא ניסיתי את המתכון ואשמח לשמוע ממי שינסה אותו חוות דעת וברגע שאנסהו אשנה (או לא) את המתכון המוזכר לעיל.

יש עוד המון מתכונים מסובכים יותר ופחות, של פאייה, דמפלינג דרום אפריקאים וגם עם קארי.
אותם תוכלו למצוא כאן ואצל המזוקנים.
ויש גם מתכונים מעניינים בעברית: תפו"א ואנטריקוט, וכאן עוד שלושה, והכי כייף: גיליתי שמסעדת הפויקה שאנחנו כל כך אוהבים חולקת מקצת מהמתכונים שלה, אז הנה קינוח השוקולד אם לא ה- קינוח.

דווחו, שתפו, ספרו ובעיקר תזמינו......